#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה לשכר?	"מבואר בגמ&#x27; באבונגרי [מתקני שלחנות] וגם מכותבי תפילין דאינם מותרים לקבל שכר קצוב [דהוי כעובדא דחול (רא&quot;ש, ב&quot;י, ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)] אבל מותרים לאכול עמו בשכרם [דתו לא הוי כעובדא דחול (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המלאכות שאסורות לעשות בשכר?	"מעשה אומן בשינוי, מעשה הדיוט, טרחא (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {אבל משמע דאם אינו עושה שום מלאכה מותר לקבל שכר כגון לשמור תינוקות או מלמד תינוקות, ויש לפרש דהוי כעובדא דחול רק עם מקבל שכר על מעשה מלאכה, וכ&quot;כ החוט שני ושו&quot;ת עמק התשובה (סי&#x27; פ&quot;ה) [ולגבי babysitting יש עוד סברא להקל מבעל באר משה (הל&#x27; חוה&quot;מ אות י&quot;ב) דשמירת הגוף הוי כאוכל נפש]}"	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לקבל השכר בהבלעה?	"החוט שני מחמיר בזה דעדיין הוא עובדין דחול ואינו דומה לשכר שבת ויו&quot;ט דמהני בה הבלעה דהתם האיסור הוא מקח וממכר, אבל השש&quot;כ (פס&quot;ו סעי&#x27; מ&#x27;) ושו&quot;ת עמק התשובה (סי&#x27; פ&quot;ה) מקילין, ומועדים וזמנים (ח&quot;ד סי&#x27; ש&quot;ב) מקיל בהבלעה אבל לא ישלם באמצע המועד (הל&#x27; חוה&quot;מ פ&quot;ג הע&#x27; 29)"	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבעה&quot;ב אינו מוצא שום גוי לעשותו בשכר או ישראל בחנם?	"כתב הריטב&quot;א דמותר לשכור ישראל בשכר (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [אבל הביה&quot;ל (סי&#x27; תקמ&quot;א ד&quot;ה אלא) לא ניחא ליה בהריטב&quot;א], ותמהו האחרונים (שש&quot;כ פס&quot;ו הע&#x27; קס&quot;ד, מועדים וזמנים ח&quot;ז סי&#x27; קנ&quot;ה) מדוע אינו אסור משום לפני עור, ותי&#x27; ר&quot;י באק דמיירי כשאינו רוצה לעבוד כלל, אלא שהבעה&quot;ב מפצירו לעשותו בזה אמרינן דמותר לו לעשותו בשכר"	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר האבד?	"הרמ&quot;א הביא מכל בו דמותר בשכר אפי&#x27; מעשה אומן שלא לצורך המועד (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה ודבר) הביא מרבינו ירוחם בשם הרמ&quot;ה דה&quot;נ צריך להיות בחנם, והכריע כהריטב&quot;א דיעשה בשכר רק אם לא נזדמן לו עכו&quot;ם או ישראל בחנם [ומ&quot;מ ממ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) ושעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) משמע דיש מקום להקל אפי&#x27; במקום שאפשר ע&quot;י עכו&quot;ם או ישראל בחנם], וכל זה דלא כהט&quot;ז ופמ&quot;ג [בדעת הט&quot;ז] דס&quot;ל דאפי&#x27; בדבר האבד צריך שינוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), וגם דלא כהא&quot;ר דס&quot;ל דא&quot;צ לחזור אחר עכו&quot;ם בשכר או ישראל בחנם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) {ובאמת ליכא ראיה מהכל בו דהרי כפשוטו הכל בו ס&quot;ל כהנוב&quot;י דהדיוט מותר בשכר וא&quot;כ ה&quot;ה בדבר האבד אבל אנן דקיי&quot;ל דהדיוט אסור בשכר ה&quot;נ אפשר דדבר האבד אסור בשכר (ר&quot;י באק)}"	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שאוכל נפש?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) מצדד להקל אפי&#x27; בשכר ק&quot;ו מדבר האבד דהרי אוכל נפש עדיף מדבר האבד דמותר לכוין מלאכתו במועד, אבל העלה כהריטב&quot;א דאין להקל אלא אם לא נזדמן לו עכו&quot;ם או ישראל בחנם"	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספריין וכובסין שעושין מלאכתן בהיתר בחוה&quot;מ?	"הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תקל&quot;א ד&quot;ה ואלו) כתב דיש להם דין דבר האבד וממילא מצדד הביה&quot;ל כאן (ד&quot;ה אפילו) דמותרים להם לקבל שכר, ורצה להביא ראיה מגמ&#x27; פסחים (נ&quot;ה) שהם מותרים לקבל שכר, ודחה דערב פסח קייל טפי דלא שייך עובדא דחול דהוא יום חול {ואפ&quot;ה מבואר בסי&#x27; תס&quot;ח דאינו פשוט לקבל שכר} {ואפי&#x27; אם מותר לו לקבל שכר עדיף לבעה&quot;ב לילך לכובס גוי או לבקש ישראל בחנם}"	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה מלאכה לצורך מצוה?	ה&quot;נ כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) דמבואר מכמה אחרונים דמותר לקבל שכר, אלא שהביה&quot;ל מסיים ע&quot;פ הריטב&quot;א דאין להקל אלא אם לא נזדמן לו עכו&quot;ם בשכר או ישראל בחנם	סימן תקמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפועל שאין לו מה יאכל?	"הרמ&quot;ה מקיל דוקא לעשות מלאכה דמותר לו לעשות [כגון לכתוב שטר כדי להלוות מעות], אבל הנמק&quot;י השיג עליו דמסתימת המשנה משמע דמותר בכל אופן, וכן משמע בגמ&#x27; פסחים (נ&quot;ה) דמשמע כשאין לו מה יאכל מותר לעשות כל מלאכות, וכן קיי&quot;ל דמותר לעשות כל מלאכות, ומותר בלא שינוי ושלא לצורך המועד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב אין לו מה יאכל?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דהוא עני ממש ואין לו מה יאכל כלל [וזהו דוקא כאן דהוא עושה מלאכה משא&quot;כ לגבי היתר לעשות סחורה מותר אפי&#x27; כדי להרויח לשמחת יו&quot;ט (מג&quot;א שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)], אבל הא&quot;ר והחיי&quot;א מקילין אפי&#x27; אם יש לו מים ולחם אלא שאין לו צרכי יו&quot;ט מותר לו לעשות מלאכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) וביה&quot;ל (ד&quot;ה מה) הביא ראיה מירושלמי כהמג&quot;א, ולא מצינו שהבבלי חולק בהדיא בזה]"	סימן תקמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות המלאכה בצינעא?	"כתב המג&quot;א (לעיל סי&#x27; תקל&quot;ד) דלכתחילה צריך לעשותו בצינעא דהרואה לא ידע דאין לו מה יאכל, אבל אם א&quot;א בצינעא מותר אפי&#x27; בפרהסיא, אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דזהו דוקא לפי המג&quot;א דמיירי במי שאין לו כלום אבל לפי הא&quot;ר והחיי&quot;א דמיירי באדם שיש לו מים ולחם אלא שאין לו צרכי יו&quot;ט אין להקל בפרהסיא אפי&#x27; כשא&quot;א בצינעא (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תקמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא מחויב למכור כליו?	"הרבינו ירוחם כתב כן, והקשה עליו הב&quot;י אטו בגברא ערטילאי עסקינן, ועוד תימה לומר דהחמירו בו חז&quot;ל יותר מעני שאין לו מאתים זוז דמותר בלקט וכו&#x27; ואינו מחויב למכור כליו, ותי&#x27; דכוונת רבינו ירוחם הוא שמחויב למכור סחורה שלו אבל בודאי אינו מחויב למכור כלי תשמישיו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תקמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפועל שאין לו מה יאכל וקיבל מלאכה גדולה שיש בו יותר מכדי אכילתו?	"מותר לקבל כל השכר אבל אח&quot;כ אסור לקבל מלאכה אחרת (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {דומיא דעני שיש לו קצ&quot;ט זוז דמותר לקבל מתנה גדולה}"	סימן תקמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו בנים קטנים [כשאינו מחויב לזונם] שראויין לחזור על הפתחים?	המור וקציעה מחדש דאסור לו לעבוד בשבילם אלא הם צריכים לחזור על הפתחים, והשיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ע&quot;י) דהרי הם מחויבים בשמחת יו&quot;ט ומה שמחה יהיה אם בניו יחזרו על הפתחים, 	סימן תקמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה אם אפשר בהלואה?	"השאלתות ס&quot;ל דמותר לעשות מלאכה דלא יהיה בשמחה אם יצטרך ללוות מעות, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ע&quot;י) מסתפק בדבר דמצינו בהרמב&quot;ם דעשיר מותר לעשות מלאכת אוכל נפש וא&quot;צ לקנות מן השוק מפני שהוא נהנה משל עצמו יותר משל אחרים אבל בנד&quot;ד ממ&quot;נ הוא נהנה משל אחרים וא&quot;כ אפשר דע&quot;י הלואה לא יהיה עצב כ&quot;כ, והא&quot;א מבוטשאטש ג&quot;כ מסתפק אם צריך לקבל הלואה {ולכאורה תלוי כל אחד ואחד בדעתו, וכעין זה הכריע הפסק&quot;ת (הע&#x27; 18) דתלוי אם הוא רגיל בכך בכל ימות השנה}"	סימן תקמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבעה&quot;ב לעשות מלאכה גמורה כדי שיוכל הפועל עני לעשות מלאכתו בו?	"חידש רשז&quot;א (מנחת שלמה ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) דאסור דהרי חז&quot;ל לא התירו אלא לאחרים לעשות מלאכות בשביל הפועל עני {וצ&quot;ב דמצינו דמותר לפועל לעשות מלאכה בשביל דבר האבד לבעה&quot;ב}"	סימן תקמב סעיף ב		
